להיות בבית
להיות בבית מאפשר לנו מבט חדש על מה שמקיף אותנו: אנחנו יכולים
להתמסר למשימות שהורעלו על ידי השעמום; לגלות מחדש חפצים במגירות שיש להם סיפורים מרגשים לספר והיו קצת נטושים; או אפילו להשליך את עצמנו על הכורסה הנעימה שחלמנו עליה לסלון שלנו, לקרוא ספר, להאזין למוזיקה, לבשל, לישון, לרקוד...
ובכן, מכיוון שאין דלפק שמקבל תלונות על הבדידויות שלנו עם נגיעות של נטישה כביכול, נותר לנו רק לשנות אותן, אם הן קיימות. רעיון טוב יכול להיות החיבור ליופי של המקלט שלנו, כמו שעושה האביב עם הפרחים הצבעוניים החדשים שצומחים על העצים ובאדמה: הוא לא נשבר מהנסיבות, הוא פשוט מתבטא. היופי יכול להיות בכל דבר שנבחר, כמו כוונה. אם נרצה לראות אותו, הוא יהיה שם, וזה יתלה ביצירתיות שלנו להסיר את הצעיפים שמסתירים אותו, ושגם שייכים לזיכרונות שלנו.
הבית שלנו משקף אותנו, רבים כבר אמרו זאת, זה לא חדש. הוא מראה את הדחיות שלנו, הטיקים, הצרכים, הרצונות לנוחות, וזה היופי: לראות את עצמנו, את הפינות המועדפות עלינו, שם אנחנו נטענים באנרגיות להתמודדויות חדשות. ואם הצרכים משתנים, אולי גם הסידורים שלנו צריכים להשתנות. עם או בלי מוזיקה, רגליים למעלה, קוראים או רוקדים, להיות בבית יכול להיות מפגש מחדש עם האינטימיות של היצירות שלנו, כי כשאנחנו מעריכים או מחזירים למקום חפצים ופינות, אנחנו מסובבים מפתח למשמעויות חדשות.
להיות בבית יכול להיות סוג של הפסקה נחוצה כדי לחשוף לעצמנו באיזה חלק של הדרך הקיומית אנחנו נמצאים, אם יש שינויים דחופים שצריך לספק, ולהכין את עצמנו לגלות את הצעדים הבאים.
Nenhum comentário:
Postar um comentário