terça-feira, 29 de outubro de 2019

Do baú da memória

Voltei a estudar hebraico. Esperando a aula de conversação, a memória me leva a um momento muito gostoso da minha infância.
Ainda com o aventalzinho branco do Jardim de Infância (aquele com o nome bordado), estou junto com a minha turminha da escola. A saudosa Dona Ida, querida professora de hebraico, nos presenteia com um passeio por uma sala de aula "de verdade". Havia ali, me lembro bem, um enorme quadro negro, carteiras, sendo que nos sentamos nelas, como os alunos mais velhos. Quanta emoção senti!
Hoje, ao rever essa garotinha, me peguei sorrindo diante do material de estudo ali em cima da mesa de jantar. Uma espécie de "plug" reativou essa energia que abre portais para novos mundos: ler, escrever, compreender coisas, pensar, querer saber. Espero contar sempre com ela, e com os desafios que promete.

חזרתי ללמוד עברית. בהמתנה לשיעור השיחה, הזיכרון לוקח אותי לרגע נחמד מאוד של ילדותי.
עדיין עם סינר הגן הלבן הקטן (זה עם השם הרקום), אני עם הכיתה שלי. העלמה אידה המנוחה, המורה לעברית היקרה, מציגה לנו סיור בכיתה "אמיתית". היה זכור לי, לוח ענק ענק, שולחנות עבודה, וישבנו עליהם, כמו התלמידים הבוגרים. כמה התרגשתי!
היום, כאשר נזכרת בילדה הקטנה הזו, מצאתי את עצמי מחייכת לחומר הלימוד שעל שולחן האוכל. סוג של "חיבור" הפעיל מחדש את האנרגיה הזו שפותחת דלתות לעולמות חדשים: קריאה, כתיבה, הבנת דברים, חשיבה, רצון לדעת. אני מקווה לסמוך עליה תמיד, ועל האתגרים שהיא מבטיחה.
(Tradução: Berta e Lauri Goldberg)

Nenhum comentário: